יוסף נ' ביה"ח כפר שאול (המרכז הירושלמי לבריאות הנפש) ואח'

פסק דין

בפני תביעה בגין נזקי גוף שנגרמו לתובע, שהיה קטין בעת הארוע.

לפי האמור בתביעה התובע הגיע עם הוריו לבקר את אחיו שהיה מאושפז אצל הנתבעת 1. התובע לא הורשה להיכנס למחלקה הסגורה בה היה מאושפז אחיו. התובע יצא לשחק במתקנים שהותקנו בחצר ביה"ח ובמהלך משחק באחד המתקנים נחבל בראשו וירד לו דם רב.

האירוע היה ביום 24.8.09. לפי האמור בתביעה התובע נאלץ לבלות את החופשה בבית והתחיל את יום הלימודים עם תחבושת. התובע טוען כי לאחר הארוע הונח בסמוך למתקן בו שיחק שילוט הקובע את תנאי השימוש במתקן. לדבריו, אם היה מונח שילוט כמה קודם לכן יתכן והתאונה היתה נמנעת. התביעה הוגשה על סך 15,000 ₪ נגד ביה"ח ונגד המבטחת של בי"ח הנתבעת 2.

הנתבעות טוענות כי צורת הפעלת המתקן אינה יכולה לגרום לפציעה שארעה לתובע. לדבריהם, יש רשלנות תורמת של ההורים בכך שאפשרו לבנם הקטין לשחק במתקן ללא השגחה. מדובר במתקן שמיועד לילדים מגיל 14 לכן התובע יכול היה לשחק בו כיון שהוא היה בן כ-16. הנתבעות טוענות גם כי היה במקום שילוט בקשר לאופן השימוש. אמנם נכון שמאוחר יותר הושם שלט גדול יותר ומאיר עיניים אך גם קודם לכן היה שלט. עוד טענה של הנתבעות היא כי מדובר בנזקי גוף ולפיכך יש לצרף חו"ד, שלא צורפה.

בדיון בפני הצדדים חזרו על טענותיהם כאשר הנתבעות מוסיפות וטוענות כי האישור שהמציא התובע ממכון התקנים על אי תקינות המתקן לא מתייחס למתקן עצמו אלא לסביבתו ולא זו שגרמה לפציעה. וכן טענו הנתבעות כי כיון שהתביעה מתייחסת לכאב וסבל בלבד (בהעדר חו"ד) וכיון שהטענה היא לאבדן חופשת הקיץ, יש להתחשב גם בכך שהתאונה ארעה ביום 24.8.09 היינו כשבוע לפני תום החופשה.

לאחר עיון בטענות הצדדים באתי למסקנה כי מחד יש מקום לפיצוי התובע בשל כך שהמתקן בו שיחק התובע הוצב בניגוד לתקן וללא השגחה ובשל כך שאני מקבל את טענת התובע, הנסמכת גם על מסמך של החברה המייצרת של המתקן, לפיה השילוט הונח כ- 4 חודשים לאחר הארוע נשוא תיק זה. מאידך, כיון שלפי ההוראות המתקן מיועד לבני 14 ומעלה והתובע היה בן 16 וכיון שהתובע הגיע למקום שלא בליווי אחד מהוריו יש מקום לקבוע רשלנות תורמת הן של התובע עצמו שהיה כאמור בן כ- 16 בזמן הארוע והן של הוריו התובעים בשמו. כמו"כ יש להביא בחשבון את העובדה שלא הומצאה חו"ד והתביעה מתבססת על אבדן חופשת הקיץ כאשר האירוע ארע לקראת תום החופשה, כשבוע לפני סיומה. יש לציין כי אמנם נסיבות הפציעה לא התבררו דיים ואולם כיון שמדובר במתקן שהיה ברשות הנתבעת 1 ובבעלותה עליה הנטל להוכיח שלא התרשלה ומשלא עמדה בנטל יש לחייבה.

אני מחייב איפוא את הנתבעות לשלם לתובע סך של 4,000 ₪ בגין כאב וסבל וכן את הוצאות האגרה.

המזכירות תשלח לב"כ הצדדים העתק מפסק הדין בדואר רשום עם אישור מסירה.

ניתן היום, כ"ד תמוז תשע"א, 26 יולי 2011, בהעדר הצדדים.

קלדנית: כ רמלה עובדיה התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: